המשפחה שלי

בשבילי להעסיק מישהו זה אומר להכניס אותו למשפחה.

זה אומר שקורות החיים שלו וכל מה שהוא עשה או לא עשה עד היום בכלל לא משחקים תפקיד (לטוב או לרע).

אם העובד יהיה מספיק נבון להבין בתוך זמן קצר, שאנחנו מפעל וחייבים לעבוד במהירות ויעשה את זה מבלי לפגוע באיכות העבודה שאני דורשת, מבחינתי הוא בפנים.

הא... וכמובן שיהיה בן-אדם.

וכשאני חושבת על המשפחה שלי אז נראה לי ברור מאליו לפנק אותם, זה אומר,

-        להביא ארטיקים היום חמסין.

-        לקחת אותם לחרמון ביום הראשון של השלג.

-        לקנות עוגיות טובות סתם כי עברתי ליד קונדיטוריה טובה.

-        לעשות יום כייף בירושלים.

-        לקחת אותם לסטנד-אפ טוב, כי שמעתי על מישהו ממש קורע.

-        לחגוג מחופשים בפורים על השולחנות בגנקי בשירה וריקודים.

-        להביא מתנות תשומת לב, בכל הזדמנות יום האישה , ט"ו בשבט, יום האהבה...

-        לחגוג לכל אחד מהם יום הולדת

נכון שנשמע שהם מז'ה מפונקים, זה נכון, הם באמת מפונקים !!! ומגיע להם !!!

הם עובדים מאוד קשה בשבילי, בשביל החברה שלי, בזכות העבודה שלהם אני יכולה לקחת עוד פרויקטים ולהעז לגעת יותר גבוה. אני מאוד מעריכה כל אחד ואחת מהם. ואני יכולה לספר בגאווה שאם אקבל פתאום פרויקט גדול, אף אחד מהם לא ילך עד שתסתיים העבודה וזה לא בגלל שאני מבקשת, זה בגלל שברור להם שזה מה שצריך לעשות.

וזאת הסיבה שהם חייבים להיות מאוד מאוד מיוחדים, כאלה שלא ינצלו מצבים. כאלה שיבינו שהדברים צריכים להיות מאוזנים "עזור לי ואעזור לך" כמו בכל משפחה טובה.

וכמו בכל משפחה יש ילדים שדורשים יותר תשומת לב שיחות וחיבוקים, ויש כאלה שאתה נותן להם את האומץ לעשות דברים שלא חשבו שיעשו קודם, ויש כאלה שגדלים ועוזבים את הבית ומביאים ילדים, כאלה שמתגייסים, כאלה שצומחים והולכים ללמוד. ולכולם אנחנו מפרגנים ואת כולם אנחנו אוהבים.

לעובדים שלי יש בדיחה שאצלנו כולם "ביטוח לאומי" לכל אחד יש בעיות ואם לא היו לך בעיות לא היית מתקבל לעבודה.

אז קבלו את צוות ביטוח לאומי של קוקיס עם תמונות מאז ועד היום

אוהבת אמא אווזה !